אליהו חברה לביטוח בע " מ נ' SAIAMIS LINES ואח'

החלטה

א.הרקע לבקשה ולטענות בעלי הדין

1.בפני בקשת המבקשת שהיא הנתבעת מס' 2 בתובענה שהגישה המשיבה מס' 1 (להלן: "המשיבה") נגד המבקשת והמשיבה מס' 2 – לסלק את התביעה נגד המבקשת על הסף בגין העדר יריבות.

2.טענות המבקשת בקליפת אגוז הינן כי המבקשת שימשה כסוכן ימי בלבד של המשיבה מס' 2 וכי בתור שכזו, אין היא צד לחוזה ההובלה הגלום בשטר המטען ומשכך, הקשר החוזי הגלום בשטר המטען המתקיים בין בעל המטען ובעל האוניה אינו חל לגביה.

המבקשת הסתמכה בטיעון זה על פסק הדין בע"א 791/77 רוזנפלד נ. פירמנס (פ"ד ל"ב (3) 729 –"הילכת רוזנפלד").

3.בנוסף טענה המבקשת כי במסגרת שטר המטען המחייב את שולח המטען אשר המשיבה באה בנעליו, התחייבה שולחת המטען כי לא תוגש כל תביעה או דרישה כנגד סוכן של המוביל או שלוח שלו; לעניין זה, נסמכה המבקשת על הוראת סעיף 7(2) של שטר המטען.

אין חולק בפני כי הוראת סעיף 7(2) מגלם בחובו את הסעיף הידוע כ"תניית הימאליה" כפי שנדונה באריכות בהילכת רוזנפלד.

4.המבקשת הוסיפה וטענה כי מאז שנפסקה הילכת רוזנפלד ניתן תוקף לתניית הימאליה בפסקי דין שניתנו בערכאות השונות באנגליה, בקנדה ובדרום אפריקה.

5.המשיבה שהתנגדה לבקשה האמורה טענה כי מעשיה ומחדליה של המבקשת ככל שיוכחו בוצעו לפני תחילת ההובלה הימית ומשכך, אין היא זכאית להסתמך על תנאי שטר המטען.

6.בנפרד ובמובחן טענה המשיבה כי תניית הימאליה לא קיבלה מעולם תוקף במשפט הישראלי וכי בכל מקרה נפסק בהילכת רוזנפלד כי הקשר החוזי המעוגן בשטר המטען מתקיים בין בעל המטען ובין בעל האוניה אבל לא עם סוכנו של בעל האוניה.

7.בסעיף 13 לתגובתה הוסיפה וטענה המשיבה כי:

"בנסיבות העניין, שעה שהמבקשת היא שערכה באופן חד צדדי ומגמתי את מסמכי ההובלה תוך הכנסת סעיפי פטור וחסינות לכאוריים מבלי שקיבלה על כך אישור מהמבוטחת, מחייב הדין והצדק שינוהל דיון מעמיק בנושא תוך התעלמות מאותם סעיפים".

8.המבקשת הגישה תשובה על התגובה וטענה כי פסיקת בית המשפט העליון לסוגיה זו מתאפיינת בקביעה שיש להקפיד על הסדרים בינלאומיים הקפדת יתר ואף כפרה בטענת המשיבה לפיה אין תוקף בדין הישראלי לתניית הימאליה.

ב.דיון והכרעה

לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים ומבלי שאביע עמדה באשר לצדקת טענות המשיבה נגד המבקשת בכתב תביעתה – החלטתי לדחות את הבקשה ואלו נימוקיי:

1.הלכה פסוקה היא כי בית המשפט לא ימהר לסלק תביעה על הסף ויעשה זאת רק במקרים נדירים ובלית ברירה (השוו: ע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרויקטים בע"מ נ. מיכה צח (תק-על 2007 (2) 2725).

יתר על כן, בבחינת השאלה, אם יש לסלק תביעה על הסף יתייחס בית המשפט לנטען בכתב התביעה ויניח כי יעלה בידי התובע להוכיח את טענותיו.

2.איני רואה להכריע במסגרת בקשה זו, במחלוקת הנכבדה, האם תניית הימאליה קיבלה תוקף והכשר בדין הישראלי.

יתר על כן, אין בפסיקה הזרה עליה נסמך ב"כ המבקשת כדי להעלות או להוריד וזאת לאור הוראות חוק יסודות המשפט, התשמ"ד-1980.

3.עיינתי בכתב התביעה שהגישה התובעת ומצאתי כי נטען בו לגבי המבקשת שזו הינה חברה ישראלית שעוסקת במתן שירותי ספנות, הובלה ושילוח בינלאומי שהתקשרה עם שולחי המטען והתחייבה להעביר את המטען מישראל להולנד.